המלחמה הבלתי ניתנת לעיכול שפרצה ב-7.10 מעמידה את כלל החברה הישראלית באתגרים חריפים ביותר.

כמו במשברים רבים בעבר, ומכיוון שצוותי החינוך נמצאים במקום חברתי מרכזי, ומחזיקים באחריות ובזכות לשמור, ולתמוך בתלמידים, כמו בכלל קהילת המסגרת החינוכית (פורמאלית או בלתי פורמאלית) הם אלו שמכירים הכי טוב את התלמידים ובני משפחותיהם ולכן בידם האפשרות לתת מענה קרוב אישי ומותאם שיחזק את החוסן האישי שלהם, של התלמידים ושל המשפחות.

בעיקר כיום, בזמן מלחמת חרבות ברזל הצפויה להמשך זמן ארוך, עלינו לדאוג "להציל את המציל" ולתת את תשומת הלב גם לצוותים החינוכיים.

אנחנו עדיין בשלב הראשוני של הטראומה הלאומית.
אנחנו רואים את פעילות העמותה, המחוברת ישירות לצוותים החינוכיים בשטח, כחלק משלב הריפוי והשיקום שיגיע בקרוב.
הניסיון שלנו, אשר מגובה במחקרים, מעיד שיזמות מייצרת פרואקטיביות ומניעה לעשייה ומשמעות, וכך מחזקת את חוסן צוותי החינוך שמכילים את הקהילה.

בשעת חירום מהווה העמותה פלטפורמה מצילת נפשות ביכולתה לאפשר בנית חוסן לצוותי החינוך המהווים סוכני שינוי בחברה.